שלושה חוקים.
אף מנהיג. להקה אחת.
אף דג כאן לא יודע לאן שוחים כולם — ובכל זאת הלהקה נעה כגוף אחד. כל דג הוא בּוֹאיד (Boid — רעיון של קרייג ריינולדס, 1986) שמציית לשלושה כוחות מקומיים בלבד. מהחוקים הפשוטים האלה צומחת, מאליה, תנועה שנראית חיה.
הַפְרָדָה
אל תתנגש. כשדג שכן מתקרב מדי (פחות מ־50 פיקסלים), נוצר כוח דחייה שמתחזק ככל שהמרחק קטן. זה החוק החזק ביותר — קודם כול לא לפגוע.
יִשּׁוּר
שְׁחה לאן ששוחים השכנים. כל דג מתאים בהדרגה את הכיוון שלו לממוצע הכיוונים של שכניו ברדיוס 100 פיקסלים — כך נולד זרם משותף.
לְכִידוּת
אל תישאר לבד. משיכה עדינה — החלשה מבין השלוש — אל מרכז המסה של השכנים. היא ששומרת שהלהקה לא תתפזר לרוחות הלילה.
ומעל שלושת החוקים — שני לחשים קטנים: שיטוט (גל סינוס איטי שמונע מהלהקה לקפוא) וקירות רכים שמחזירים אותה בעדינות מהשוליים. כשמופיע כוכב־מאכל, כוח רביעי גובר על הכול: רעב.
מחווה אחת, קסם שלם
אין כאן כפתורים ואין הוראות משחק. יש שמיים, ויש יד שמפזרת אור. כל מה שקורה אחר כך — קורה מעצמו.
פזרו כוכב
לחיצה אחת בכל מקום שבו נראים השמיים — גם ברווחים שבין החלונות האלה — מפילה כוכב־מאכל פועם. טבעת אדווה זהובה מתפשטת מנקודת המגע, וצליל פעימה עדין נשמע (אם הפעלתם צליל).
הלהקה מריחה אור
כל דג בטווח 340 פיקסלים מרגיש את המשיכה. ככל שהוא קרוב יותר היא מתחזקת, והדג מאיץ פי אחד וחצי — הלהקה כולה מתעקלת ומתכנסת אל נקודת האור.
כוכב נאכל — כוכב נולד
כשראש הדג נוגע בכוכב, הוא נבלע בהתפרצות ניצוצות. הדג זוהר לרגע מבפנים, ומגופו נוסק כוכב חדש בקשת אל הרקיע — שם יישאר, זהוב ומהבהב, לתמיד. המונה סופר כל לידה.
רגעים שהלילה צייר
שלושה חלומות על הלהקה, כפי שדמיינה אותם מכונה שהוזנה באותה פלטה: לילה עמוק, זהב חם, וקוי שלא שכחו שהיו פעם דגים של מים.
הדימויים נוצרו בבינה מלאכותית במיוחד לעמוד הזה, בהכוונת הפלטה של האתר. הלהקה החיה שמעליהם — קוד בלבד.
למה דגים בשמיים?
בפולקלור היפני, קוי שמצליח לשחות במעלה מפל הופך לדרקון ועולה השמיימה. כאן הלכנו צעד אחד הלאה:
מי שנותן אור ללהקה — הלהקה מחזירה לו רקיע מלא כוכבים.