מושב 3ג · קרון 1
הצעיף
בכל נסיעה היא סורגת שורה אחת — עין לכל עמוד חשמל שחולף בחלון. הצעיף כבר ארוך משלוש תחנות. כשנוסע נרדם בלי מעיל, הוא מתעורר מכוסה. והיא, בשקט, מתחילה מחדש.
קו לילה 47 · יציאה 23:47
תמיד כמעט. מישהו תמיד נשאר לשבת ליד החלון.
גללו — הנסיעה כבר התחילה.
תחנה ראשונה
ברציף עמד איש עם מזוודה ריקה. הוא לא עלה. הוא בא רק לוודא שהרכבת עדיין עוברת — שמישהו אחר עוד נוסע במקומו.
תחנה שנייה
בקרון האחרון ילדה סופרת עמודי חשמל. אלף עמודים, הבטיחה אמא, ויגיע הבוקר. היא כבר בשבע מאות תשעים ושלושה.
תחנה שלישית
הכרטיסן לא ניקב כרטיס כבר שלושים שנה. הוא רק עובר בין הקרונות, מיישר שמיכות, ודואג שאיש לא יחמיץ את התחנה של החלום שלו.
תחנה רביעית
מישהו השאיר חלון פתוח, והלילה עלה פנימה ותפס מושב ליד החלון. איש לא ביקש ממנו כרטיס. ללילה יש מנוי קבוע.
סוף הקו
בתחנה האחרונה איש אינו יורד. הרכבת עוצרת, נושמת עמוק, ומניחה ללילה לרדת ממנה. ואז היא ממשיכה — ריקה, מוארת, הביתה.
— הקרנה אילמת · קו לילה 47 —
חמש תחנות, מיקרו־סיפורת אחת, ולילה שלם שנבנה כולו בקוד:
אף פיקסל לא צויר מראש — הרים, רכבת וכוכבים נולדים בזמן טעינה.
GSAP ScrollTrigger · Procedural SVG · Canvas 2D · Frank Ruhl Libre
אחרי הטיטרים · קרון 2
הכרטיסן מנהל מחברת קטנה, עמוד לכל נוסע קבוע. אלה ארבעה עמודים שהסכים להראות.
מושב 3ג · קרון 1
בכל נסיעה היא סורגת שורה אחת — עין לכל עמוד חשמל שחולף בחלון. הצעיף כבר ארוך משלוש תחנות. כשנוסע נרדם בלי מעיל, הוא מתעורר מכוסה. והיא, בשקט, מתחילה מחדש.
מושב 8ב · קרון 2
הוא כותב לאותה כתובת כבר עשרים חורף. בכל תחנה מוסיף שורה אחת, ובתחנה האחרונה קורע את הדף לפסים דקים ומניח אותם על אדן החלון — שהרוח תמסור את מה שהדואר מעולם לא ידע.
מושב 11א · קרון 2
השעון של הסבא עובד רק ברכבות. על הרציף הוא עומד דומם; בקרון הוא ממהר, כאילו נזכר במשהו. הסבא נוסע בקו לילה 47 לא כדי להגיע לשום מקום — רק כדי לשמוע אותו מתקתק.
מושב 14ד · קרון 3
ילד אוסף שמות של תחנות כמו שאחרים אוספים בולים. הוא לוחש אותם לפי הסדר, כמו שיר ערש: כרם שאול, עמק הצבאים, מעלה הרוח, באר חלום. את השם החמישי הוא שומר לסוף — שיהיה לו לאן לחלום.
אולם התחנה · הלוח המרכזי
בלוח של קו לילה 47 יש רק רכבת אחת שיוצאת באמת. שאר השורות הן הבטחות — והלוח מסרב למחוק אותן.
— הלוח מתעדכן פעם בלילה. לפעמים פחות. השעון עומד תמיד על שעת היציאה. —
לוח המודיעין · רציף 3
חמש תחנות ומוצא אחד. גללו לאט — הקו משרטט את עצמו בדיו ענבר, והתחנות נדלקות כשהוא מגיע אליהן.
— מפה רשמית של קו לילה 47 · אין קווים ביום —
חדר המכונות
אף קובץ תמונה לא נטען באתר הזה. כל מה שראיתם בנסיעה — הרים, רכבת, כוכבים וגרעין הפילם — נוצר בקוד ברגע הטעינה. הנה החלקים, חיים ופועמים.
הליכת מקרים עם קצוות מעוגנים: הנקודה הראשונה והאחרונה זהות, ולכן האריח מתחבר לעצמו בלי תפר. זרע קבוע (47) שומר שהנוף יהיה זהה בכל ביקור.
הרכבת כולה היא אריח SVG בודד שחוזר על עצמו: חלונות ענבריים עם צלליות נוסעים, חלונות חשוכים, גלגלים — ופס אור שנשפך על המסילה.
שדה הכוכבים מצויר ב־Canvas 2D: כל כוכב מנצנץ בסינוס עם פאזה אקראית משלו, ומטאור חוצה את השמיים אחת לכמה שניות. הדגימה כאן חיה — הביטו רגע.
אריח רעש יחיד של feTurbulence מוזז ב־steps(3), ושכבת קרם ב־mix-blend-mode מרצדת בין 1%–3%. שלוש שכבות זולות — ותחושה של מקרן ישן.
רוצים את כל הפרטים — המנוע, הפרלקסה, ציר הזמן? למדריך הטכני המלא ↗