מסע האות

פרק א׳ · ~1800 לפנה״ס · מכרות סיני

הַכֹּל הִתְחִיל בְּשׁוֹר

במכרות הטורקיז של סֶרַבִּיט אל־ח׳אדם שבסיני, פועלים דוברי כנענית הביטו בהירוגליפים המצריים והגו רעיון מהפכני: במקום מאות סימני־מילים — סימן אחד לכל צליל. ציור ראש השור, אַלְף בשפתם, נעשה לצליל הפותח את שמו. כעשרים סימנים — וכל מילה שבעולם ניתנת לכתיבה.

הכתובות הפרוטו־סינאיות הן העדות הקדומה ביותר בעולם לכתב אלפביתי.

פרק ב׳ · 1000–586 לפנה״ס · ממלכות ישראל ויהודה

דַּעַץ — הכתב העברי הקדום

בימי המלוכה נכתבה העברית בכתב שהמשנה מכנה דַּעַץ. לוח גזר, מן המאה העשירית לפנה״ס, מונה את חודשי החקלאות — ״יַרְחוֹ אָסִף״; ובסביבות שנת 701 לפנה״ס חצבו חוצבי נִקְבַּת השילוח בירושלים את סיפור המפגש, ״גרזן על גרזן״ — מן הכתובות העבריות המרשימות שנמצאו מעולם.

השומרונים משמרים גרסה של הכתב הזה בבתי הכנסת שלהם עד היום.

פרק ג׳ · המאות ה־6–5 לפנה״ס · בבל

הריבוע שנשאר לנצח

בגלות בבל אימצו היהודים את הכתב הארמי הרשמי של האימפריה. מסורת חז״ל (סנהדרין כא ע״ב) תולה את המהלך בעזרא הסופר, שהעלה אותו ״מאשור״ — ומכאן שמו: כתב אשורי. הצורות המרובעות, שוות־הרוחב, הן בדיוק האותיות שהעיניים שלכם קוראות ברגע זה.

אותו כתב, כמעט ללא שינוי, משמש בספרי תורה כבר יותר מאלפיים שנה.

פרק ד׳ · 250 לפנה״ס–70 לספירה · מדבר יהודה

המגילות הגנוזות

במערות קומראן נמצאו למעלה מ־900 מגילות. מגילת ישעיהו השלמה — קלף באורך 7.34 מטרים ובו 54 טורים — כתובה בכתב מרובע בשל, שבו כבר מתגבשות האותיות הסופיות. הכתב שעל הקלף כמעט זהה לזה שבספרי התורה של ימינו.

חמש אותיות סופיות — צורה מיוחדת לסוף מילה — התקבעו בדיוק בתקופה הזו.

פרק ה׳ · 1475 · רִיג׳וֹ די קלבריה, איטליה

העופרת פוגשת את האות

בדרום איטליה הדפיס אברהם בן גרטון את פירוש רש״י לתורה — הספר העברי המודפס המתוארך הראשון. המדפיסים בחרו כתב חצי־רהוט ספרדי כדי להבחין בין הפירוש לפסוק, וכך נולד ״כתב רש״י״ — שרש״י עצמו, שנפטר 370 שנה קודם לכן, מעולם לא ראה.

ובחרו המדפיסים אות ספרדית רהוטה למחצה, ונקראה על שמו

״כתב רש״י״ אינו כתב ידו של רש״י — אלא המצאה טיפוגרפית של מדפיסי המאה ה־15.