01
סחפו את הסמן
העבירו את העכבר — או את האצבע — דרך המיתרים. ככל שהתנועה מהירה יותר, הפריטה עזה יותר: האור בוהק, הרטט מעמיק, וטבעת הדף מתפשטת מנקודת המגע.
המחווה
איך מנגנים ברוח
אין תווים, אין אקורדים ואין טעויות: כל המיתרים מכוונים לסולם פנטטוני אחד, כך שכל תנועה — מהוססת או סוערת — נשמעת כמו מוזיקה.
02
נגנו במקלדת
המקלדת היא נבל שני: המקשים 1 עד 9 (וגם 0) פורטים על עשרת המיתרים הראשונים, מהעמוק שבזהב ועד הצלול שבציאן. נסו לרוץ על שלושה מקשים ברצף.
03
או פשוט הקשיבו
אל תעשו דבר. אחת לכמה נשימות עובר משב רוח על פני המסך, פורט ארפג׳ו עדין על המיתרים שבדרכו — ונעלם. אפשר לכבות ולהדליק אותו בכפתור "רוח".
הצליל נפתח רק אחרי הנגיעה הראשונה — כך שומרים הדפדפנים על השקט. עד אז הנבל חי באור בלבד.
המסורת
הנבל שהרוח מנגנת בו
לפני יותר מאלפיים שנה תיארו היוונים כלי מוזר: מסגרת עץ ומיתרים מתוחים, שמניחים אותה בחלון פתוח — ואיש אינו נוגע בה.
הרוח עצמה פורטת. הכלי נקרא נבל אֵאוֹלִי, על שם אאולוס — שומר הרוחות במיתולוגיה היוונית. במאה ה-19 עמד נבל כזה כמעט בכל חלון של משורר רומנטי: כלי שאינו מבצע יצירה, אלא מתרגם את מזג האוויר למוזיקה.
נבל הרוחות הוא גלגול דיגיטלי של אותו רעיון. המסך הוא גוף התהודה, זרמי האור הם הרוח הנראית, והסמן שלכם — עוד משב אחד בין המשבים.
- אין הקלטות. כל צליל נבנה בזמן אמת מגלים מתמטיים.
- אין טעויות. הסולם הפנטטוני הופך כל צירוף להרמוני.
- אין שקט מוחלט. גם כשאיש לא נוגע, האוויר ממשיך לנוע.
וְאוֹתָהּ רוּחַ קְלִילָה שֶׁחוֹלֶפֶת בֵּין הַמֵּיתָרִים —
אֵינָהּ יוֹדַעַת שֶׁהִיא הַמְּנַגֶּנֶת.
מתחת למכסה
צליל שנולד מנוסחה
אין כאן אף קובץ אודיו. בכל פריטה נבנה קול חד־פעמי משני מתנדים, מסנן שמאבד גובה כמו מיתר אמיתי, ואולם תהודה שנוצר כולו מרעש אקראי. זהו מסלול האות המלא:
14
מיתרים של אור
5
צלילי פנטטוני, אפס טעויות
2.8s
זנב ריוורב מרעש טהור
0
דגימות אודיו. הכול נוסחה
הלולאה
הקליטו רוח משלכם
הנבל יודע לזכור: נגנו לו משפט קצר, והוא יחזור עליו שוב ושוב — משב רוח שלמד מנגינה.
1
לחצו על כפתור "הד" שמעל הנבל — הוא יאדים ויתחיל להקשיב (עד 12 שניות).
2
נגנו משהו. שלושה־ארבעה צלילים מספיקים; גם מקש בודד הוא מנגינה.
3
לחצו שוב — וההד יתחיל להתנגן בלולאה. אפשר לנגן מעליו, לתת לרוח להצטרף, וללחוץ פעם שלישית כדי לשחרר אותו.